1. עם שובי מן השבתון (בחודשים ספטמבר, אוקטובר 2013) נערך ונחתם פסק הדין.
2. בפני תביעה כספית על סך של 6,500 ש"ח אשר במסגרתה נתבעים הסכומים כדלקמן: סך של 3,600 ש"ח אשר בו נשא בעקבות פסק דין שניתן כנגדו (וכנגד הנתבע) במסגרת תא"מ (שלום חדרה) 44799-08-11, הליך שעניינו תביעת רכוש בגין תאונת דרכים שארעה ביום 18.1.09, ובנוסף סך של 2,340 ש"ח בגין תשלום שכ"ט לעורך דינו, וסך של 600 ש"ח בגין הפסד ימי עבודה והוצאות בגין נסיעות לדיונים.
תאונת הדרכים נשוא ההליך הנ"ל ארעה בעת שנהג התובע ברכב אשר בבעלות הנתבע, כשתנאי הפוליסה אינם מקנים לו כיסוי ביטוח צג ג'.
3. ההדגשות בפסק הדין הינן שלי אלא אם אציין אחרת-ב.ז.
א.
העובדות הצריכות לעניין ואשר אינן שנויות במחלוקת
4. במועדים הרלוונטיים לתביעה היה הנתבע הבעלים של רכב מ.ר. 87-948-02 (להלן:
"רכב הנתבע").
5. ביום 18.1.09, בעת שנהג התובע ברכב הנתבע, בדרכו לביצוע עבודה עבור וע"פ הוראת אביו של הנתבע, התנגש ברכב אחר, מ.ר. 31-334-10 (להלן:
"הרכב השני").
6. בנסיבות העניין, לאור העובדה כי התובע הוא שנהג ברכב במועד התאונה, וכי עדיין לא מלאו לו 30 שנה במועד התאונה, לא התקיים תנאי מקדים בפוליסת הביטוח צד ג' אשר הייתה תקפה במועד הרלוונטי, בדבר גיל הנהג (30 ומעלה), ומכאן כי לא חל כיסוי ביטוח צד ג' בגין התאונה שארעה.
7. כנגד התובע וכנגד הנתבע בתיק דנן, הוגשה תביעת רכוש בגין התאונה, ע"י "ביטוח ישיר איי.די. איי חברה לביטוח בע"מ"-חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב השני אשר היה מעורב בתאונה, מ.ר. 31-334-10, וזאת במסגרת תא"מ (שלום חדרה) 44799-08-11. בתיק הנ"ל התקבל ביום 10.5.12 פס"ד על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, ובמסגרתו חויבו הנתבעים שם-קרי התובע והנתבע בענייננו-ביחד ולחוד, לשלם לתובעת (מבטחת הרכב השני שהיה מעורב בתאונה כאמור לעיל) סך של 5,300 ש"ח וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 800 ש"ח.
ב. טענות הצדדים בכתבי בי-הדין
8. בהתאם לגרסת התובע, הנתבע ואביו "מסרו" לו את הרכב. הנתבע טען כי הנתבע נהג כלפיו ברשלנות והפרת הוראות הדין, עת מסר לידיו רכב שבבעלותו, ללא ביטוח צד ג' וללא שיידע אותו כי הרכב הוא ללא ביטוח. עוד טען כי במידה והיה מציין בפניו הנתבע את העובדה כי לרכב אין ביטוח, לא היה נוטל את הסיכון ולא היה נוהג ברכב.
9. הנתבע טען כי הרכב מבוטח בביטוח חובה כנדרש בחוק, ובנוסף מבוטח בביטוח צד ג' לנהגים מעל גיל 30. לטענתו, במועד התאונה אביו פנה אל מר יניב אליהו (להלן:
"מר אליהו"), אשר הינו מעל גיל 30 ומכוסה ע"פ תנאי הפוליסה, על מנת שיסע ברכב הנתבע אל "מקום עבודה בחדרה", ויסיע עמו את התובע.
הנתבע הוסיף וטען כי אביו הדגיש בפני מר אליהו כי רק הוא ינהג ברכב, וכי חזר והדגיש בפני התובע שאסור לו לנהוג ברכב, מכיוון שביטוח צד ג' לא יחול עליו, מה עוד, שהתובע היה נהג חדש באותה העת-כך לפי גרסת הנתבע. בהתאם לגרסת הנתבע, התובע נהג ברכבו על דעת עצמו ובניגוד להוראות המפורשות הנ"ל מצד אביו של הנתבע, וזאת מבלי שקיבל רשות והיתר מעמו או מאביו, מבלי שיבדוק את רשיונות וביטוח הרכב, ובידיעה מלאה שביטוח צד ג' אינו חל עליו.
כמו כן, טען הנתבע כי לאחר מתן פסק הדין בתביעה שהוגשה כנגדו וכנגד התובע בבית משפט השלום בחדרה-שפרטיה צוינו לעיל-נשאו הוא ואביו-בהתאם לסיכום אליו הגיעו עם התובע-במחצית מן הסכום שנפסק, ושילמו סך של 3,050 ש"ח בהתאם לסיכום הנ"ל, "אך ורק מתוך התחשבות ולמרות העובדה שהרכב האמור ניזוק והורד מהכביש מבלי שנקבל כל פיצוי, נזק המוערך ב-12,000 ש"ח..." (ראו סעיף 6 לכתב ההגנה).
ג. דיון
10. בדיון שהתקיים ביום 8.7.13התייצבו בפניי הצדדים, וכמו כן התייצב מר עמוס גל, אביו של הנתבע (להלן:
"מר עמוס גל"או
"אביו של הנתבע"). במסגרת הדיון הנ"ל העידו בפניי מר עמוס גל, והתובע.
עדותו של מר עמוס גל
11. מר עמוס גל העיד כי אישר אך ורק למר אליהו לנהוג ברכב, וזאת "באופן קבוע לצורך ביצוע עבודות" (עמ' 1 לפרוטוקול, ש' 10). כמו כן, העיד כי "התובע גם כן עבד אצלי ובדרך הם התחלפו בנהיגה. מה הסיבה בגללה התחלפו אני לא יודע. התובע הוא נהג חדש ולכן לא היה לי כיסוי ביטוחי כי הפוליסה א' מדברת על תנאי שהנוהג ברכב הינו בגיל 30 ומעלה ובעל וותק נהיגה של שנה ומעלה וזה מתאים רק ליניב". (עמ' 1 לפרוטוקול, ש' 11-14).
מר עמוס גל הוסיף והעיד כי: